טעות ההופכת סוכן למבטח 

תארו לעצמכם בית קזינו עם סלקטור בפתח.

"תכניס רק בני 24 ומעלה", מצווים מנהלי הקזינו על הסלקטור. אולם זה האחרון, ברגע של היסח הדעת, מאפשר לצעיר בן 18 להיכנס.

כאן עולה שאלה מעניינת: מה יקרה אם הצעיר יזכה באותו ערב במיליון דולר? אין ספק שבעלי הקזינו ייאלצו להעביר אליו את כספי הזכייה.

שאלה נוספת: האם בעלי הקזינו יוכלו לתבוע את הסלקטור להשיב להם את מיליון הדולר? הרי אלמלא רשלנות הסלקטור, כך יטענו בעלי הקזינו, הצעיר לא היה נכנס לאולם ההימורים, ואנו לא היינו נאלצים להיפרד ממיליון הדולר.

כיצד שאלה זו קשורה לעולם הביטוח? תיכף נראה.

כאשר הגיע מוחמד מטר לגיל 18, הוא החל לעבוד אצל אביו, בנהיגת אוטובוסים זעירים.

זמן קצר לאחר תחילת עבודתו, נקלע מטר לתאונת שרשרת. למרבה המזל איש לא נפגע. רק נזקי פח. האוטובוס בו נהג מטר היה האחרון בשיירה. בעלי הרכבים שהיו לפניו תבעו ממטר כי יכסה את נזקי כל הרכבים.

האוטובוס הזעיר, בו נהג מטר, היה מבוטח בפוליסת ביטוח צד שלישי בחברת הביטוח הכשרת היישוב. אביו של מטר, בעל הפוליסה, פנה אל הכשרת היישוב וביקש כי זו תיתן לבנו כיסוי כנגד תביעות הצדדים השלישיים, בעלי הרכבים שנסעו לפניו.

אולי תקרא את הפוליסה, לפני שאתה מטריד אותנו, נזפו בו נציגי הכשרת היישוב. הפוליסה מכסה רק נהגים מגיל 24. בנך בן 18.

האב קרא את הפוליסה ונדהם. אכן רשום שם כי אין כיסוי לנהג צעיר.

יש פה אי הבנה, ניסה האב לדבר על ליבם של נציגי הכשרת היישוב. סמוך לפני שהבן הצטרף לעסק, ביקשתי מסוכן הביטוח שלי להוסיף לביטוח "נהג צעיר". הסוכן אמר לי שהתוספת תייקר מאוד את הביטוח המקיף, אולם בביטוח צד שלישי התוספת היא 300 שקל. תוספת זניחה זו הסכמתי לשלם. לכן הייתם צריכים להנפיק לי פוליסת ביטוח צד שלישי עם "נהג צעיר".

נציגי הכשרת היישוב לא האמינו לאב. בתיקם הייתה הצעת ביטוח המחריגה נהג צעיר. על ההצעה התנוססה חתימת המבוטח. הסוכן שנבהל לא גילה להם כי החתימה אינה של המבוטח אלא של פקידת הסוכן.

מטר נאלץ לתבוע מהכשרת היישוב את הכיסוי בבית משפט השלום בתל אביב. השופטת דליה אבי-גיא שמעה עדים והגיעה למסקנה כי אכן הצדק עם מטר. הוא לא חתום על הצעת הביטוח. הסיכום בין האב לבין הסוכן היה שביטוח צד שלישי יכסה גם נהג צעיר.

מאחר וסוכן הביטוח נחשב לשליח של חברת הביטוח, פסקה השופטת, הסיכום עם הסוכן מחייב גם את הכשרת היישוב ועליה לכסות את תביעות הצדדים השלישיים.

ומה עשתה הכשרת היישוב? היא עמדה על כך שהסוכן ישלם עבור טעותו. שיהפוך לחברת ביטוח, במקומה. הכשרת היישוב תבעה מהסוכן לשלם לה את כל הפיצויים שעליה לשלם לצדדים השלישיים.

נחזור לרגע אל תביעת בעלי הקזינו נגד הסלקטור. עילת התביעה היא נזיקין. אותה עילת תביעה שיש להכשרת היישוב כנגד הסוכן שלה. בעילה זו על התובע להוכיח כי הנתבע התרשל. אולם בכך לא די. על התובע גם להוכיח את נזקו הממשי.

כאשר מדובר בתביעות נזיקין של אזרחים מן השורה, השופטים דורשים הוכחות חותכות ומפורטות, לעיתים בלתי אפשריות על הנזק הממשי.

הם בודקים בזכוכית מגדלת תלושי שכר, חשבוניות מס, קבלות על הוצאות. לעיתים קרובות פונים לחוות דעת מומחים שיעזרו להם להבין את מהות ההפסדים.

אפילו תביעות של אלמנות ויתומים נבחנות בשבע עיניים. השופטים נכנסים לכרעי יכולתו הכלכלית של המנוח. מקפידים לנכות את ה"חיסכון" בארוחות ובצרכים אחרים שהמנוח כבר לא יזדקק להם בקברו.

יש שופטים המחשבים את סיכוייה של אלמנת המנוח להינשא מחדש. היה ויגלו כי האלמנה עדיין מצודדת ומובטח לה חתן מוצלח יותר מבחינה כלכלית, תקוזז תמיכת החתן הפוטנציאלי המוצלח מהפיצויים.

על רקע כל אלה, ברור שתשלום הזכייה למהמר הצעיר, כשם שתשלום תגמולי הביטוח לנהג הצעיר, הם כשלעצמם עדיין לא מבססים "נזק ממשי". הן רווחי בעלי הקזינו והן רווחי בעלי חברת הביטוח, אינם נפגעים בשל תשלום למהמרים שזכו, או למבוטחים שנפל עליהם אסון.

רווחי הקזינו מבוססים על חישוב נכון של הסתברות לזכייה. רווחי חברת הביטוח מבוססים על אקטואריה נכונה של סיכוני נזק.

לכן כדי להוכיח הפסדים, על בעל הקזינו להוכיח כיצד מהמר צעיר מעלה את סיכויי הזכייה ועל בעלי חברת הביטוח להוכיח כיצד מבוטח צעיר מעלה את סיכוני הנזק. עליהם גם להוכיח כיצד פעלו להקטנת נזקיהם, כמו שנדרש כל נפגע, אפילו הוא מרותק לכיסא גלגלים. כמו כן, כדי להגיע ל"נזק הממשי", יש לנכות גם את כל הפרמיות ששולמו על ידי מבוטחים שנכנסו ב"טעות" לביטוח, אך לא קרה להם כל מקרה ביטוח. אקטואר מקצועי יודה כי בסופו של דבר, הסיכון הנובע מטעויות סוכנים מתקזז עם הרווח שבא בעקבות טעויות אלה וה"נזק הממשי" זניח.

השופטת דליה אבי-גיא מבית משפט השלום הבינה זאת.

אכן, קובעת השופטת אבי-גיא, סוכן הביטוח התרשל בתהליך הנפקת הפוליסה למבוטח, אבל זה כשלעצמו לא אומר עדיין שלבעלי הכשרת היישוב נגרם נזק. "הנזק היחיד שנגרם להכשרת היישוב כתוצאה מהתרשלות סוכן הביטוח הינו הוצאות שהוציאה במשפט אליו נגררה עקב התנהגותו הרשלנית של הסוכן".

הכשרת היישוב לא ויתרה והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

שם, הגלגל התהפך, והסוכן חויב במלוא הפיצויים אותם חייבת הכשרת היישוב לצדדים השלישיים.

"כאשר סוכן ביטוח מתרשל בתפקידו", קובעת השופטת רות לבהר שרון, "ולא דואג להוציא פוליסה כנדרש, יש לחייב את הסוכן בשיפוי מלא על כל תגמולי הביטוח שחברת הביטוח נאלצת לשלם, שהרי אלמלא רשלנותו של הסוכן לא היה מקום לחייבה לשלם נזקים שלא היו מכוסים על פי הפוליסה".

עם כל הכבוד, פסק הדין של השופטת לבהר שרון, ההופך את הסוכן, במקרה של טעות הכי קטנה מצידו, לחברת ביטוח, מוטעה מיסודו. הוא סותר את דיני הנזיקין כפי שפרטנו קודם.

פסק הדין סותר גם את דיני הביטוח, הקובעים כי בכל מקרה כזה יש לקחת בחשבון כי חברת הביטוח גבתה פרמיות. לכן, לכל היותר, הנזק שנגרם לחברת הביטוח הוא יחסי בלבד, בהתאמה לתוספת הפרמיה עבור "נהג צעיר" שטעות הסוכן הביאה לאי גבייתה.

פסק הדין פוגע גם בציבור המבוטחים. הוא יהלך אימים על סוכני הביטוח. כאשר תיפול טעות כלשהי אצל סוכן, מתוך חרדה כי יוטלו עליו פיצויי עתק, הוא יעשה כל דבר, אפילו תוך שכנוע עצמי כי הצדק עמו, כדי לטשטש את הטעות.

במקרים בהם המבוטח ילך לעולמו, תלך גם האמת עמו. הסוכן לא ימהר לבוא לאלמנה ולומר לה: נכון שהפוליסה הסתיימה חודש לפני מות המנוח, אבל אל תדאגי, סיכמתי עם המנוח להאריך את תוקפה ויש לך ביטוח.

לקבלת פסק הדין המלא חינם לחץ כאן.